מיום האזכרה - 7.7.2002

מרוטרי

דברים שנאמרו לזכרה של נעמה מייזלס ז"ל

ביום כז' בסיון 7.6.2002

אנו חברי מועדון רוטרי כרמל ובני משפחותינו, באנו לחלק כבוד אחרון לנעמה מייזלס זיכרונה לברכה, בתם של חברינו אסתי ויוסי ואחותם של גילה ושלומי, ייבדלו לחיים ארוכים.

נעמה הצעירה נולדה בחיפה, בת למשפחת מייזלס, משפחה ידועה ומכובדת.

נעמה התחנכה בחיפה, וסיימה לימודיה התיכוניים בבית הספר הריאלי במגמה הכלכלית, שם נתגבשה אישיותה הקורנת, מלאת ההומור ושמחת החיים.

את שירותה הצבאי עשתה בפנימייה הצבאית ולאחריו טיילה בדרום אמריקה. כמו רבים מבני הנוער עזבה את חיפה ועברה לעיר הגדולה, תל אביב, שם התגוררה עם נדב, סיימה תואר בלימודי תקשורת וניהול במכללה למינהל, עבדה ב-Y-NET והצליחה בכל אשר פנתה.

נעמה היקרה, כשמה כן הייתה, נעימת הליכות, חברה אוהבת ואהובה על כל חברותיה, חבריה ומיועדיה, אשר קשריהם איתה רק התחשלו והתחזקו בשנה האחרונה.

נעמה הייתה אופטימית וחזקה עד הדקה האחרונה, ונטעה בכולם את הביטחון כי יש תקווה למלחמתה העיקשת במחלה.

בימים האחרונים עוד הספיקה להודות ולהיפרד מכל יקיריה שישבו יומם וליל ליד מיטתה.

אכן הסתלקה מאתנו דמות אדם, בת, אחות, נכדה, דודה אהובה, חברה נאמנה וצנועת לכת.

ברגע זה יודעים אנו כי כל אדם עומד לגורלו ולמר המוות אין תרופה, יש מי שיומו נוטה לערוב בעצם צהריו ויש עד זקנה ושיבה, ואין לנו אלא לקבל את הדין.

נחלקו חז"ל בשאלה אם דברי הספד מיועדים לנפטר או לקרוביו ופסקו:

"בכו לאבלים ולא לאבדה, שהיא למנוחה ואנו לאנחה".

ואולם אין בפינו ניחומים לאסתי ויוסי, לגילה, לשלומי ולנדב, נאמר רק זאת, כי "בסגור לה שר החיים כל דרך" לא ימוש זכרה מעם חבריה ומוקיריה הרבים.

אנו משפחת רוטרי כרמל, ננחם ונחבק אתכם בני המשפחה האבלה, כי תמצאו ניחומים בתוך שאר אבלי ציון ולא תדעו לדאבה עוד.

יהי זכרה ברוך.

עמי ליפינסקי, נשיא

מועדון רוטרי כרמל

מועדון רוטרי "כרמל"

אזור 2490 ישראל

ת.ד. 6175, חיפה 31061

“ CARMEL ” Rotary Club

        District 2490 Israel

    P.O.Box 6175 , Haifa 31061

מאימא - געגוע לנעמה

30 יום חלפו – נעמונת שלנו וכבר כל כך מתגעגעים.
זה כל כך לא הוגן לעמוד כאן ולדבר אליך כשהאבן הגדולה והכבדה הזו מפרידה בינינו. אך זה רק למראית עין, כי אנו כולנו מחוברים אליך – זוהי גדולתך ילדה שלנו.

בשנות חייך הקצרות  השכלת לעשות גדולות. התקדמת יפה בעבודה. הצלחת בלימודים אהבת ונאהבת בהערצה ע"י רבים מאתנו – אם לא כולנו. למדנו רבות ממך אך אינני בטוחה שנוכל ליישם הכל – כי את עשית זאת בחן רב מתובל בשמחה ובהומור.
זה משהו שהיה טבוע בך – בטבעיות.

קראתי בעיון מכתבים שכתבת לי. מי עוד יכתוב לי מילים כל כך יפות אוהבות עוטפות ומלטפות?!

בין היתר כתבת: "טוב לקום בבוקר ולדעת, שיש סביבי משפחה כל כך אוהבת ומחברת שאת ואבא בראשה – כי אחרת לא היה מקום לחוזק לאופטימיות לשמחה ולכוח".

ליום הולדתי כתבת: "אין ברת מזל ממני שיש לי אמא שכמוך, אמא שמרגישה אותי מבינה וקוראת אותי, שמחבקת ומנשקת כשאני כל כך צריכה, שקוראת לי "מתוק" ויודעת להיות במקום ובזמן הנכון כשאני זקוקה לך".

גם לגילה אחותך אותה כינית 'גילוש' כתבת שהיא כמו אויר לנשימה בעבורך.

ולשלומי באחד ממכתבי הגעגועים כתבת: "אין גבול לגעגועי, זה לא שאני משתגעת בלעדיך, זה פשוט שאתה חסר לי בצורה היסטרית. יש ימים שבהם אני כ"כ צריכה אותך, לשבת אתך, לשמוע אותך, להתייעץ איתך – פשוט אותך".

לא אצטט את מכתביך לנדב אהוב ליבך, לדורית ויואל וב"ב וכל חבריך וחברותיך. אבל תמיד כולם אמרו שגרמת להם להתמוגג. וכמו בתחילת דברי, היה לך את זה – מקורי מקורי שלך.

עוד כתבת באחד ממכתבייך:

"התפילה הגדולה שלי היא שהילדים שלי ירגישו כלפי כפי שאני מרגישה כלפיך ושאהיה בשבילם מה שאת בשבילי".

ובמקום התגשמות משאלות, נעמונת שלנו את שנתת לנו כוחות נשארת לפתע חסרת אונים – אבל בהומור שלך המשכת כדי לחפות על מכאובים.

ידך השמאלית היתה לחידודים
וכשראשך הבצקתי צלל למעמקים

סיפרת כי את מתחרה עם אלופים

כך אמרת לנו ברגעים הכי קשים

והעלית על שפתותינו חיוכים

ועכשיו ילדה יקרה שלנו:

נוחי לך בשלווה

נשמה טהורה

ילדה יפה

ממי שלנו קטנה…

מאמא וכולנו שכל כך אוהבים

07.07.2002 -יום השלושים