21 אוגוסט, 2002

 

סיכום מחלה

 

נעמה מיזלס, בת 24, ת.ז. 34290965

 

ביום 12 ליולי 2001 אושפזה בבי"ח רמב"ם עקב כאבי ראש קשים.

 

ב- 14 ליולי 2001  בוצע ברמב"ם MRI אשר הדגים 2 תהליכים תופסי מקום, האחד באזור הימני בספלניום של הקורפוס קולוזום והשני בחלק האחורי הגבוה של האונה הטמפורלית מימין. הומלץ על ביצוע ביופסיה סטריאוטקטית.

 

בהתייעצות משפחתית הוחלט על ביצוע הביופסיה בתל השומר ע"י פרופ' צבי רם.

 

ב- 23 ליולי 2001 בוצעה הביופסיה ואובחנה גליומה ממאירה Glioblastoma Multi Forme (GBM) (או לפחות Anaplastic Astrocytoma) והומלץ על ביצוע סדרת הקרנות - 30 טיפולים של 200 RAD סה"כ 6,000 RAD.

 

ב- 15 לאוגוסט 2001 החלה בהקרנות בתל השומר. באותו יום בוצע MRI נוסף באסותא שהעיד על החמרה במצב הגידולים.

 

במהלך ההקרנות הוחלט על ביצוע בדיקה פתולוגית נוספת של הביופסיה ע"י פרופ' דב סופר בהדסה.

 

ב- 2 לספטמבר 2001 התקבל דוח הפתולוגיה של פרופ' דב סופר שקבע שמדובר כנראה ב-Pleomorphic Xanthoastrocytoms  (PXA) ולא GBM והמליץ במידת האפשר לכרות את הגידול.

 

בהתייעצות נוספת עם פרופ' טלי סיגל מהדסה ורופאי תל השומר ועקב המיקום הקשה של הגידולים הוחלט על השלמת הטיפול הקרינתי ובדיקת האופציה הנתוחית לאחר מכן.

 

הטיפול הקרינתי הושלם ב- 25 לספטמבר 2001. ב- 16 לאוקטובר בוצעו בהדסה צילומי MRI חדשים וכן צילומי PET שהראו שהגידולים לא הגיבו להקרנות ואף חלה החמרה כלשהי במצב.

 

פרופ' רם מתל השומר שעמד על דעתו שמדובר ב-GBM המליץ על טיפול כימוטרפי ב-Temodal  ואילו פרופ' טלי סיגל המליצה על ביצוע ביופסיה חוזרת בהדסה (בהנחית MRI) ע"מ לקבוע בצורה חד משמעית את סוג ואופי הגידול והטיפול הנדרש (כימוטרפיה, ניתוח, Temodal, וכו').

 

ב- 29 אוקטובר 2001 בוצעה ביופסיה חוזרת בהנחיית MRI על ידי ד"ר יגאל שושן בנוירוכירוגיה בהדסה עין כרם. בבדיקת Frosen ע"י פרופ' דב סופר נקבע שאין ודאות ל-GBM או PXA ואבחנה מדויקת תינתן לאחר ביצוע בדיקה פתלוגית מלאה תוך מספר ימים.

 

ב- 30 באוקטובר 2001 שוחררה מבית החולים לביתה במצב כללי טוב והמלצות להמשך טיפול תרופתי של דקסמטזון, טגרטול וטופאמקס.

 

לאחר מספר ימים נקבלה אבחנה חד משמעית של פרופ' דב סופר שמדובר ב-Giant Cell Glioblastoma.

תוצאות הביופסיה, צילומי MRI  ו PET הועברו לטובי האונקולוגים והנוירוכירורגיים בארץ ובעולם. פרופ' וינק דולנס המפורסם מסלובניה קבע חד משמעית שאין אפשרות לנתח והמליץ על טיפול כימוטרפי. תוצאות דומות נתקבלו ממרכזים רפואיים מפורסמים לריפוי סרטן בארצות הברית, צרפת ובארץ.

לאחר קבלת תשובת הביופסיה הוחלט על תחילת טיפול בטמודל (2 סדרות של 28 יום X 270 מ"ג ליום).

 

לאחר השלמת טיפול טמודל נעשו צילומי MRI ב- 6 לינואר 2002, שהצביעו על הפחתה בתפיסת מקום עם בצקת משמעותית והחמרה קלה בצביעה.

 

כתוצאה מירידה משמעותית בבדיקת ספירת כדוריות לבנות WBC לרמה של 1-0 לאחר השלמת הטיפול בטמודל, הוחלט על הפסקת הטיפול בטמודל והתחלת טיפול כימותרפי חדש  Natulan (Procarbazine)מאתיים וחמישים מ"ג ליום לתקופה של 28 יום. במקביל נעשו ב- 19 במרס 2002 צילומי MRI נוספים שהצביעו על החמרה קלה בממדי התהליך האחורי אינזולרי ימני עם שיפור בממדי התהליך בספלניום.

 

ב- 13 באפריל, 2002 לאחר כ- 3 שבועות של טיפול ב-Natulan חלה החמרה פתאומית במצב, אושפזה בהדסה עין כרם עקב שקיעות במצב הכרה, התכווצויות וחוסר תגובה לגירויים בעיקר בפלג גוף שמאלי.

 

ב-C.T אובחנה בצקת קשה עם סטית קו האמצע - פרהרניאציה.

 

לאחר טיפול של מספר ימים ב-Manitol (מניטול) ווליום והעלאת רמת דקסמטזון ל- 100 מ"ג ליום שוחררה לביתה ב- 18 באפריל 2002 ומאז חל שיפור איטי מתמיד במצבה המוטורי ונוירולוגי.

 

חזרה הביתה, והמשיכה לקחת 100 מ"ג דקסמטזון ליום, טגרטול וטופמקס.

 

תפקדה היטב אך באיטיות רבה ובמאמץ ניכר - הלכה, התלבשה ואכלה לבד, ניהלה שיחות ערניות וגילתה עניין בעיתונים בטלוויזיה.

 

ב- 17 במאי 2002 עשתה MRI נוסף שאבחן החמרה בבצקת ובגידול לעומת צילומי MRI מ- 19 במרס 2002 שהביאו להחלטת פרופ' טלי סיגל שאין מקום לטיפול כימותרפי נוסף.  

ב- 20 במאי, 2002 בהתייעצות עם פרופ' צבי רם מתל השומר נקבע שיש החמרה מהותית במצב וחוסר אפקטיביות של טיפול כימותרפי נוסף והוצע לבצע ניתוח כריתה חלקית להקלת הלחץ ואופציה לחידוש הטיפול הכימותרפי.

 

ב- 27 במאי, 2002 מתאשפזת בתל השומר ומנותחת. לאחר שהתעוררה מועברת למחלקה לטיפול נמרץ ומתאוששת באיטיות רבה, קשיי נשימה ושיתוק חלקי ביד ורגל שמאל. MRI שבוצע לאחר הניתוח מראה כי מרבית הגידול הוסר.

 

ב- 1 ביוני, 2002 מועברת לאשפוז במחלקה אך מתחילה להתאונן על כאבי ראש חזקים באזור הניתוח אשר הולכים ומתגברים. ב- 3 ביוני, 2002 מבוצע C.T המראה התפרצות מסיבית חוזרת של הגידול תוך התפשטות של תסנינים ובצקת לכל חלקי הראש.

 

ב- 4 ביוני, 2002 בהתייעצות המשפחה עם פרופ' צביקה רם, סוכם להפסיק את סבלה וכאביה של נעמה ולהרדימה "Let her go in peace".

 

ב- 6 ביוני, 2002 בשעה 15:30 בנוכחות המשפחה והחברים נשמתה של נעמה עולה לשמיים.

 

נרשם ע"י יוסי מיזלס (אבא) 21/8/02

 

 

סיפורה של נעמה | פרידה מנעמה | כתבת הפרידה | תולדות המחלה | כותבים לנעמה | נעמה כותבת |
אלבום תמונות | סרט וידאו | זוכרים את נעמה | כיתבו לנו | גן נעמה
עיצוב: איריס משלי-גרעין