נעמונת,
 

אנחנו שוב כאן לידך- סביבך, כמו בימים עברו. עולם כמנהגו נוהג.

נעמה- וכולם סביבה.

אני נזכרת בקולות הצחוק וההעוויות המגוחכות שהיו חלק בלתי נפרד מהמפגשים עם חברותיך וזה מעלה חיוך על שפתותינו. להיזכר באווירה הרוחשת גועשת ואת מנצחת על הכלים. או- הו אלה היו ימים שלעולם לא נשכח. וטוב לזכור אותך כך.

חלפו להם שנתיים של געגועים עזים ההולכים וגוברים.

יכולת להיות עוד מעט בת 27. גיל כל כך יפה. מה היית עושה היום?

אין כמעט ספק שהיית פורצת ומתקדמת בסחרור עם הרעיונות המדהימים שלך.

תמיד תהיי בעינינו זו שמצליחה לנתב את עצמה ולהתקדם בהינד עפעף. ואת עפעפת בהרבה קריצות ומבטים שובבים ששבו את ליבנו.

אבל- את אינך. וכל כך קשה לחשוב עליך בלשון עבר. –ילדת שמש שלנו.

כל כך הרבה מוטיבים של שמחה ואושר שיצרו סביבך הילה- נגוזו אתך.

אומרים שהחיים הם רצף של מקרים. אבל איך יש לקבלם. איך מקבלים את העובדה שבתנו עזבה אותנו?

משהו השתנה בסדרי עולם! מי היה מאמין שאנו נספיד אותך. זה לא היה עולה בדמיון הכי פרוע.

ואת נעמה שבקשת כל שנה לאמץ חייל בודד לסעודת חג כדי לעטפו ברגעי אושר השארת אותנו גלמודים בבדידותנו.

אך אנו תמיד נישאר שלך- הורים, אחים, אחייניות, סבתא, דודים, חברים וקרובים.

יש אמרה שאומרת- תן לעולם את הטוב שבך והטוב ביותר יחזור אליך. ואת נתת ונתת וקבלת- הרבה אהבה מהסובבים אותך אז ועכשיו.

אבל מישהו החליט, כנראה, שכאן עלי אדמות אין מספיק כדי להחזיר לך, ושיבצו אותך עם המלאכים, עליהם עוד שמענו בסיפורים בהיותנו ילדים.

כך שאת, ילדתנו האהובה, תישארי תמיד צעירה נצחית, יפה ומקסימה.

נשאר ממך זיכרון ייחודי ונפלא אותו הצלחת להעניק לנו ועל כך תודה על שזכינו להיות חלק מחייך.

ואנו ממשיכים את הקשר באתר האינטרנט ובגן המשחקים- גן נעמה.

גן שבו קשרנו את נשמתך לקשר הכי טוב שיכול להיות לחיים- גן משחקים לילדים. המקום בו עושים צעדים ראשונים בחיים אותם כל כך אהבת.

השתדלנו להנציח אותך בשבילים פורחים בגן הצופה אל הים, במצפור ובמתקני השעשועים הצבעוניים. תשלובת של צבעים ויופי פרחים ונוף שמאפיינים אותך להפליא.

אוהבים אותך לעד.

אמא אסתי.